גזר דין בתיק ת"פ 3016-09

1.      על יסוד הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן, קבעתי ביום 23.1.11  כי הנאשמת ביצעה עבירה של גרימת חבלה במזיד לרכב - לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בכך שביום 4.12.2008 סמוך לשעה 11:20 בישוב קידר  היא זרקה שתי אבנים על רכבה של פלונית וניפצה את שמשת רכבה.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יוגש תסקיר שיבדוק התאמת הנאשמת לשל"צ, ואם התסקיר יהיה חיובי, המאשימה תגביל עצמה לשל"צ ללא הרשעה והסנגור יטען לאי הרשעה והתחייבות בלבד.

3.      לאחר שהוגש תסקיר חיובי, הסכימה המאשימה לאי הרשעת הנאשמת ועתרה להטלת של"צ, כך שהמחלוקת שנותרה לדיון היא לעניין העונש בלבד, דהיינו בין הטלת של"צ לבין טענת הסניגור שעתר להסתפק בהתחייבות.

טיעוני המאשימה לעונש

4.      לנאשמת אין עבר פלילי, תיק זה הינו היחיד המתנהל נגדה, והיא לקחה אחריות על מעשיה. גם התסקיר חיובי וממליץ על אי הרשעה ועל הטלת התחייבות להימנע מביצוע העבירה.

5.      לאור נסיבותיה המיוחדות של הנאשמת מסכימה המאשימה לאי הרשעתה, אך בנסיבות המקרה הגם ששירות המבחן פירט את הסבל שעברה הנאשמת במהלך חייה קודם לאירוע נשוא כתב האישום ובעקבותיו, לאור חומרת העבירה, אין מקום להסתפק בהטלת התחייבות בלבד, ולאפשר בכך במצבי לחץ, מצוקה וכעס את לקיחת החוק לידיים בדרך של פגיעה ברכוש של אחר.

לפיכך עותרת המאשימה להטיל על הנאשמת עונש מוחשי של של"צ  שעליו ניתן להוסיף הטלת התחייבות להימנע מביצוע העבירה.

טיעוני הנאשמת לעונש

6.      הנאשמת גדלה במשפחה נורמטיבית, מנהלת אורח חיים נורמטיבי, קשריה ומסירותה גם למשפחה המורחבת קבלו ביטוי נרחב בתסקיר, והביאוה להירתם לעזרת אחיה וגיסתה בחתימתה על ערבות לחובותיהם לבנק טפחות עבור המשכנתא שנטלו. משלא עמדו בחובותיהם, והתנערו מהם, נפלו החובות עליה, ומשכורתה היתה מעוקלת במשך זמן רב. בקשותיה מאחיה וגיסתה במשך 8 שנים, לחתום על ייפוי כוח לעו"ד שהנאשמת שכרה עבורם, כדי שיטפל ויסדיר את חובותיהם, נפלו על אוזניים ערלות וסורבו, והנאשמת שלא עמדה בחובות, נזרקה לבסוף מביתה, נאלצה לעבור להתגורר עם הוריה, בעלה עזב אותה ונישואיה התפרקו. מצוקתה הנפשית מהמצב וחוסר הצדק שנגרם לה, הביאוה לביצוע העבירה, שכן היא לא היתה בעלת החוב, ובעקבות עימות, שגלש לעימות פיזי בינה לבין בני הזוג, היא איבדה את עשתונותיה, ובתסכולה ביצעה את העבירה של שבירת שמשת הרכב שלהם, בהיותה במצוקה ממשית קשה.

7.      בדיעבד, אותו אירוע גרם לבסוף לשינוי משמעותי במצב, בעקבותיו חתמו בני הזוג על ייפוי הכוח אצל עורך הדין, שפעולותיו אכן הביאו לחיסול כל החובות כלפי  הנאשמת, והובילו לשינוי דרסטי במצבה ובחייה.       הנאשמת החלה בחיי זוגיות חדשים, היא עובדת במשרה מכובדת, מנסה להביא ילד לעולם ובעולמה חל שינוי מפליג. תרומתה ועזרתה הרבה במהלך השנים לבעיות השונות של בני משפחתה המורחבת, הן בטיפול באמה והן כאפוטרופא על אחותה, מלמדים על יכולתה ואופיה.

8.      עקב האירוע נשוא כתב האישום, הנאשמת הושעתה בעבודתה מביצוע נושא החקירות באזהרה בכל הקשור לעבירות בתחום הדלק, תחום בו היתה מועסקת ומופקדת עליו מזה שנים. כתוצאה מכך תחום עבדותה צומצם. בנסיבות אלה, לאור חלוף הזמן הרב, יש חשש כי בעקבות התמשכות ההליך הפלילי, בהטלת צו של"צ שיאריך את תקופת השעייתה יתר על המידה, היא תורחק לבסוף מתחום עיסוק זה ולא תועסק בו בהמשך, עקב העברתו לטיפולם של אחרים שיכנסו לתפקיד ולתחום במקומה. לפיכך, עותר הסניגור כי ביהמ"ש יימנע במקרה זה מהטלת של"צ ויסתפק בנסיבות המקרה, בהטלת התחייבות בלבד, שכן מדובר בנאשמת נורמטיבית וחיובית, שאין הצדקה למנוע ממנה את המשך תעסוקתה בתחום בו היא עוסקת כמומחית.

דיון

9.      לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות המקרה ובאיזון מכלול האינטרסים, אני סבורה כי בסופו של יום יש לאמץ את המלצת שירות המבחן, שכן התסקיר מלמד כי הנאשמת מנהלת במשך שנים אורח חיים נורמטיבי, ומעבר לכך היא עובדת בהתמדה לפרנסתה, מסייעת במשך שנים לבני המשפחה המורחבת באופן משמעותי ביותר, בנוסף להיותה אם לילדיה. הנאשמת בת 47, גרושה ואם לשני ילדים. התסקיר מפרט את השתלשלות חייה במהלכם היא קיבלה בשנת 99' מינוי כאפוטרופוס על אחותה החוסה, לבקשת הוריה, נסיבה המשקפת את מקומה המרכזי במשפחה ואת תחושת אחריותה ומסירות למשפחתה, כשהוריה למצער לא יכלו לבצוע תפקיד חשוב זה. בנוסף, לאחר נישואיה הראשונים, עברה הנאשמת להתגורר עם בעלה בבלגיה, שם נולדה בתה הראשונה, והנאשמת מצאה עצמה בארץ זרה בה לא השתלבה, ונאלצה לאחר שנה וחצי להיפרד מבעלה ולחזור לארץ. בארץ החלה לעבוד במשרד התשתיות הלאומיות במנהל האזרחי ביהודה ושומרון ולאחר מכן עברה למשרד בירושלים. לאחר 7 שנות נישואיה לבעלה השני, התגרשה. בשנת 2006 היא נרתמה במשך שנה וחצי לטיפול בבית חולים בבתה המאושפזת, כשהיה עליה לממן כאם חד הורית ומפרנסת יחידה טיפולים שונים. בנוסף לכך לקחה על עצמה להיות ערבה לחוב אחיה וגיסתה, עבור משכנתא שנטלו, אך הפסיקו לשלם, ומאז במשך 8 שנים היא עברה מסכת קשה של עיקולים על משכורתה וחסכונותיה, עד שנאלצה בינואר 2008 אף לעזוב את דירתה, מחוסר אפשרות לממן שכר דירה. למרות כל ניסיונותיה לפטור עצמה מהחוב, סירבו אחיה וגיסתה לקחת אחריות על חובותיהם והשאירוה במשך שנים רבות להתמודד עם הקושי, כשניסיונותיה לפתור את הבעיה עמם, נענו בטריקות טלפון ובהדיפת הנושא עד לידי ביצוע העבירה נשוא כתב האישום. במהלך תקופה קשה זו נאלצה הנאשמת לחיות שנים במצב של קשיי הישרדות, עד שבעקבות האירוע נשוא כתב האישום, הסכימו בעלי החוב למסור את חובם לטיפול עורך דין שיסדיר זאת.

10.    אמנם אין להקל בחומרת העבירה, ואין מצוקותיו של אדם מהוות הצדק או פטור לביצוע עבירות. אולם סבורני, כי באיזון כולל של מכלול הנסיבות לרבות הנזק שנגרם בעקבות ביצוע העבירה, בה שברה הנאשמת את שמשת הרכב, יש להביא בחשבון כי מדובר במעידה ראשונה, של אישה המנהלת חיים נורמטיביים במשך שנים, שבמטרה לעזור, לקחה על עצמה להיות ערבה למשכנתא של אחיה וגיסתה, אך בעקבות נכונותה זו, נאלצה לחיות במשך כ-10 שנים חיים בצל הישרדות, כשהחוב הכספי הגבוה של המתלוננים אינו חוב אמיתי שלה.  מדובר בעבירה יחידה של הנאשמת, שנוצרה על רקע מצוקה כלכלית ונפשית אמיתית וקשה, בה הייתה ללא מוצא, בשל מחדליהם המתמשכים של המתלוננים במשך שנים רבות. בנסיבות אלה, אין מחלוקת בין הצדדים כי יש להימנע מהרשעת הנאשמת על רקע אותן נסיבות, בשל החשש כי תאבד את המשך העסקתה בתחום עיסוקה ייחודי במשרה ציבורית מזה שנים, עקב השעייתה מאותו תחום בשל האירוע נשוא כתב האישום.

11.    במצב דברים זה, סבורני כי החשש לאיבוד הנאשמת את המשך תעסוקתה בתחום עיסוקה הייחודי, על רקע תפקודה הנורמטיבי במשך שנים רבות ויכולותיה לסייע באופן משמעותי במטלות מחייבות עבור בני משפחתה השונים, מתוך רצון כנה לעזור לכל בני משפחתה, חייב לעמוד כשיקול גם לעניין הטלת של"צ, שכן הטלת של"צ בנסיבות המקרה, עלול להוביל לאותה תוצאה של איבוד חלק משמעותי במשרתה, שהיא צעד מרחיק לכת, שבאיזון הדברים נראה כי יפגע במטרה שהובילה את המאשימה להימנע מהרשעתה כדי לא לפגוע בתעסוקתה, שכן הנאשמת וסניגורה הבהירו היטב בישיבה מיום 7.3.11 כי השעיית הנאשמת עקב האירוע וההליך מתחום ביצוע החקירות במסגרת עבודתה, על פי חוק הגז (במסגרת פיקוחה על ספקי גז, מתקני גז מחסני גז ומערכות ביתיות ותעשייתיות, (כמפורט במסמך תיאור תפקידה  שהסניגור הגיש לביהמ"ש), עלול להוביל לתוצאה כי עבודתה תוטל ותועבר לטיפול אחרים, במיוחד לאור חוסר כוח האדם הקיים במסגרת עבודתה, כשנטל עבודתה כבר נופל על אחרים, והובעה בפני הנאשמת חוסר שביעות הרצון מכך (כפי שתואר בעמ' 7 ש' 8-21 לפרו' מיום 7.3.11). כתוצאה מהתמשכות הליך העונש לתקופה נוספת עקב הטלת של"צ ובהתחשב בשביתת העובדים הסוציאליים, עלולה תקופת השעייתה להמשך לפרק זמן ממושך ולא ידוע, שיגרום בסופו של יום לנאשמת לאבד את תחום עבודתה בחקירות, הפסד שנראה לי לא מידתי בנסיבות המקרה בכללותו. במצב זה שיקולי הלכת כתב, וההימנעות מההרשעה, עלולים לצאת בהפסדם, ולהביא לתוצאה הפוכה, בשל הטלת של"צ לאור מכלול נסיבות המקרה.

12.    אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני נמנעת מהרשעת הנאשמת ומטילה עליה התחייבות על סך 10,000 ש"ח, להימנע מלעבור על החיקוק בו הורשעה לפני במשך שנתיים מהיום. אם לא תחתום הנאשמת על ההתחייבות תיאסר לתקופה של 7 ימים.

13.    המזכירות תשלח עותק מגמר הדין לשירות המבחן.